אפתח בהגדרה קצרה, שכן באסה היא מילה מבאסת שזועקת לפירוש קצר ולא מבאס.
ובכן, "באסה" היא מילת סלנג שפירושה אכזבה או עוגמת נפש. בזמן שאנחנו לא אוהבים להיות מבואסים נדמה שהמוח שלנו כן. עובדה היא שהמוח של כולנו מגיב בעוצמה רבה יותר לחוויות לא נעימות מאשר לחוויות נעימות.
מבאס?
עובדה היא כי כישלון אחד יכול להשכיח מאתנו רצף של הצלחות או ש"מעשה רע" של סלבריטאי יאפיל על כל הטוב שעמל עליו משך שנים. באותו אופן בדיוק, כשחבר עושה מעשה מבאס אחד ש"פוגע" בחברות שלנו, הוא עלול להביא לניתוק קשר חברי שנמשך שנים רבות. הפגיעה (המבאסת) הזו קשורה לא פחות למערך האמונות שלנו, לסולם הערכים, למידת הפגיעות שלנו ועוד, אבל איכשהו קורה, פעם אחר פעם, שהשלילי "מלכלך" את החיובי יותר מאשר החיובי "מנקה" את השלילי.
הסבר לכך טמון במוחנו. במוח שלנו פועל מנגנון הישרדותי שקובע כי כל אירוע שלילי מפעיל את מנגנון "הילחם או ברח". המוח בנוי כך שבמצבו הרגיל הוא מפריז בגודלם של איומים וממעיט מערכן של הזדמנויות. יש לו כוונות טובות. הוא בדרך כלל רוצה "להציל" אותנו. זו הסיבה בגללה רבים מאתנו "עפים" על מחמאות חמש דקות אבל מתאבלים על עלבונות חמישה ימים. זו הסיבה שהטוב בחיינו נתפס כמובן מאליו אבל התקלה הקלה ביותר עלולה להביא לייסורים ארוכים ומייגעים.
אמונות שליליות בנוגע לעצמנו ולאחרים מקבלות במוחנו טיפול דומה. אנחנו מחזקים אמונות שליליות באמצעות חוויות תואמות שמאשרות אותן, ומתעלמים ממידע שסותר את האמונות הללו. יתרה מזאת, פעמים רבות אנחנו רואים באיומים קטנים כגדולים יותר מכפי שהם באמת, והזדמנויות גדולות נתפסות כקטנות יותר מכפי שהן באמת. זו דרך נהדרת לפספס דברים טובים ולהפוך עכברים להרים.
מקווה שלא "התבאסתם" יותר מדי מתיאור המציאות הזה, כי הנה מגיע החלק הטוב. אנחנו יכולים לעשות פעולות שמרגילות את מוחנו לחשוב באופן חיובי יותר.
זה מתחיל בתשומת לב. יש לשים לב לדברים הטובים שמקיפים אותנו מכל עבר, לשים לב לכך שכל שעלינו לעשות הוא להתחבר לילד הפנימי שבתוכנו, ששם לב, כמו גדול, לדברים הקטנים, בזכות יכולתו להתלהב ולשמוח מדברים פשוטים. עלינו לשים לב לשמים הכחולים, לגינה הפורחת, לפרח היפה שצץ וצמח בעציץ, לצחוקם המדבק של ילדים, לניחוח הנפלא של עוגה בתנור, למשהו שיצרנו, לדבר מה שבישלנו או למטלה שסיימנו.
יש לשים לב במיוחד להישגים ה"קטנים", שאנחנו נוטים להתייחס אליהם בביטול, כאילו היו ברורים מאליהם, כמו הבריאות שלנו, הכישורים שלנו או הכישרונות שלנו.
כל מה שצריך לעשות כדי לצאת מכל "באסה" הוא להפוך עובדה נעימה לחוויה נצרבת במוח. החיים מלאים ברגעים של חסד. אם רק פוקחים עיניים ניתן להבחין בהם. מנה בסיסית של תשומת לב היא כל מה שצריך כדי להגיע אל המקום הזה.
התבאסת שהמאמר הזה נמשך כבר קרוב לחמש-מאות מילים ועדיין לא הצלחת לצאת מהבאסה? אז הנה המתכון המלא ליציאה מה"באסה". כן, זה מדריך קצר, אבל מדויק.
נתקלת בדבר מה שעושה לך טוב?
מחשבות, רגשות והתנהגות מרכיבים את מעגלי החוויות שלך. בשלב ראשון חולפת במוחך מחשבה. יש לתת לה להיות. מתקשה? יש לזכור איזו יכולת מופלאה יש לך לעשות בדיוק את זה עם דבר מה שנתפש כדבר רע.
בשלב השני יש לתרגם את המחשבה הטובה לרגש שיוביל לתחושה. "מה אני מרגיש עכשיו ואיפה אני מרגיש את זה בגוף?" כדאי לשאול את עצמך, ואז לנשום. כן, פשוט לנשום אל תוך התחושה המעצימה הזו. חייכת חיוך גדול? ברכות. הגעת לשלב ההתנהגות. ההתנהגות המבורכת הזו תגרום לך לרגש חיובי נוסף שיוליד בבוא העת מחשבה חיובית נוספת שישהה את הרגש החיובי, וחוזר חלילה...
אומרים שאין שמחה כשמחת ההבנה. עכשיו, כשהבנת איך לצאת מהבאסה, לא נותר לי אלא לאחל לך להתלהב ולשמוח מהדברים הקטנים שבחיים. באסה היא רחוב ללא מוצא. נכנסת אליו? מומלץ להשתמש במתכון הפשוט והמופלא ליציאה מה"באסה".
